לונה פארק

אהבה סופנית

בואי קטיושה, קטיושקה מיה,

למה את קופצת רק לחיפה, נהריה, טבריה?

בואי אלי, אני בודד כאן - לא בצפון.

שומע עליך, חולם עליך, מתקשה לישון.

המרחק ממך הורס אותי – את כאן ולא כאן, אני מרגיש רע!

בואי להרוס לי את השגרה – ונצא יחדיו לקיץ שכולו הרפתקאה.

את לא מכאן, אני יודע. זה לא נורא...

אנחנו חיים בארץ קולטת עליה (וגם נפילה).

בואי אלי, תלמדי עברית, תיפטרי מהמבטא (למרות שיש בו משהו אסתטי)

ולא יעבור הרבה עד שכולם יקראו לך 'כאילו, קטי'.

אני אוהב כמוך - מעורבות – זו גאוותנו, תוצאת כור היתוכנו,

את תשתלבי היטב בי ובתוכנו.

שמך מעלה אצלי זכרונות חלוצים, אקורדיאון ושבת אחים גם,

בואי אלי למרכז פלשתינה, להפריח את השממה בליבי המורדם.

מפיצה אקזוטיות לכל עבר, עד שקשה בפניך לעמוד,

מבטא רוסי, בושם חומוס וזעתר, ומפרס: הדבקות במטרה, המסתורין והסוד.

קטיושה ! או שמא אקרא לך שחרזאד?

התבואי אלי הלילה ? אלף לילה ועוד לילה?

בואי אלי קטיושה, קטיושקה מיה,

בואי לעשות מסאז' לעורפי התפוס בעת מלחמה.

אורי גולדשטיין

ירושלים, יולי 2006.